ישראל
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%. לפי הנתונים, ציפיות האינפלציה לשנה קדימה נאמדות בקצב של מעט מעל 2%. יציבות מדדי המחירים תלויה, בין היתר, ברמת מחירי האנרגיה שנותרו ברמה גבוהה עקב סגירת מיצר הורמוז, וזאת על אף הפסקת האש בזירה הצפונית ובזירת הלחימה מול איראן.
לפי הערכות בנק ישראל, בהנחה שהפסקות האש במזרח התיכון יישמרו, עשויה להתעדכן כלפי מעלה תחזית הצמיחה לשנת 2026. תחזית זו עודכנה קודם לכן כלפי מטה לרמה של 3.8% (לעומת תחזית מקורית של 5.2%), תחת הנחת העבודה כי הלחימה הפעילה תימשך עד סוף חודש אפריל. עבור שנת 2027, קיימת הערכה במשק לצמיחה בשיעור של 5.5%. מניתוח התרחישים עולה כי בהינתן הסכמים קבועים והפסקת אש יציבה בשתי החזיתות, קיימת היתכנות לשתי הפחתות ריבית עד לתחילת השנה הבאה.
נכון לסוף אפריל, שוקי הנגזרים מתמחרים הסתברות גבוהה להותרת הריבית על כנה בהחלטה הקרובה. השווקים מגלמים הסתברות גבוהה להפחתת ריבית ראשונה באוגוסט, והפחתה נוספת בינואר 2027, לרמה של 3.5%. הכלכלנים מעריכים כי בטווח של שנה קדימה, הריבית המוניטרית תנוע בטווח של 3.25% עד 3.50%, בכפוף לשיפור הפרמטרים הגיאופוליטיים והתכנסות קצב האינפלציה ל-1.5% עד 2.0%. נכון לעת זו, הריבית הריאלית בישראל עומדת על כ-2%, רמה הנחשבת לגבוהה היסטורית ובינלאומית.
מדד המחירים לצרכן ושוק הדיור המקומי
מדד המחירים לצרכן בישראל לחודש מרץ רשם עלייה של 0.4%, וקצב האינפלציה השנתי התמתן לרמה של 1.9%. מדד הליבה עלה ב-0.27% בחישוב חודשי, וקצבו השנתי נקבע על 1.88%. מניתוח הנתונים עולה כי המדד ללא אנרגיה עלה ב-2.1%, ואילו המדד ללא רכיב הדיור עלה ב-1.2% במונחים שנתיים.
בסעיף הדיור נרשמה עלייה חודשית של 0.5% במרץ, בעוד קצב הגידול השנתי של הסעיף התמתן מ-4.3% ל-3.8%. מנתוני הלמ"ס עולה כי בחוזים שנרשמה בהם תחלופת שוכר חלה עלייה של 5.9% בגובה שכר הדירה, לעומת עלייה של 2.2% בחוזים שחודשו מול שוכר קיים. במחירי הדירות הכלליים (חדשות ויד שנייה) נרשמה ירידה של 0.1% בתקופה של ינואר-פברואר 2026 לעומת דצמבר 2025-ינואר 2026. מלאי הדירות החדשות שנותרו למכירה בסוף פברואר עמד על כ-85,920 דירות, המשקפות כ-31.7 חודשי היצע.
אינדיקטורים ריאליים וביצועי התקציב
האומדן השלישי לנתוני התוצר לשנת 2025 מצביע על עלייה של 2.9% בתמ"ג ועלייה של 3.2% בתמ"ג העסקי. נתוני הפעילות ברבעונים האחרונים הציגו תנודתיות: ברבעון השני של 2025 התכווץ התוצר ב-4.3% בחישוב שנתי עקב מבצע "עם כלביא", ברבעון השלישי נרשמה צמיחה של 12.7%, וברבעון הרביעי צמיחה של 3.3%. המדד המשולב לחודש מרץ רשם ירידה של 0.2%, המצביעה על האטה מסוימת בקצב הפעילות.
בשוק העבודה, שיעור האבטלה הרשמי ירד ל-2.5% במרץ, בעקבות צמצום שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל-61.7%. מנגד, מדד האבטלה המורחב (הכולל עובדים בחל"ת עקב המצב הביטחוני) עלה לרמה של 16.6% (כ-747.4 אלף איש).
בגזרה הפיסקלית, הגירעון הממשלתי המצטבר לשנים-עשר החודשים האחרונים עמד בסוף מרץ על 4.2% מהתוצר (כ-89.5 מיליארד ש"ח), ירידה לעומת 4.7% בסוף פברואר. עלויות המערכה הצבאית מאז אוקטובר נאמדות בכ-405 מיליארד ש"ח. לפי תחזיות בנק ישראל, יחס חוב-תוצר נמצא במגמת עלייה ועשוי להגיע ל-81% עד שנת 2035 במידה ותיושם התוכנית להרחבת תקציב הביטחון, ול-83% במידה וייפסק הסיוע האמריקאי.
ארצות הברית
הוועדה המוניטרית של הפדרל ריזרב (FOMC) הותירה את הריבית ללא שינוי בטווח של 3.50% עד 3.75%, ברוב של 8 תומכים מול 4 מתנגדים. בהודעה הרשמית הגדירו קובעי המדיניות את סביבת האינפלציה כ"גבוהה", תוך השמטת התיאור "במידה מסוימת", והדגישו את השפעת מחירי האנרגיה העולמיים ואי-הוודאות הגיאופוליטית. נכון לסוף אפריל, שוקי החוזים מתמחרים הסתברות של 6% עד 13% בלבד להפחתת ריבית אחת במהלך שנת 2026. מדד המחירים לצרכן (CPI) בארה"ב לחודש מרץ עלה ב-0.9% בחישוב חודשי (העלייה החדה מאז יוני 2022), וקצב האינפלציה השנתי נקבע על 3.3% (לעומת 2.4% בחודש הקודם). מדד הליבה השנתי עמד על 2.6%, ומדד המחירים ליצרן (PPI) הגיע לקצב שנתי של 4.0%.
באומדן הראשוני לתוצר נקבע קצב צמיחה שנתי של 2.0% ברבעון הראשון של 2026. נתון זה מהווה האצה לעומת הרבעון הקודם (0.5%), אך הוא נמוך מציפיות השוק שעמדו על 2.3%. מדד מנהלי הרכש (ISM) לתעשייה עלה ל-52.7 נקודות במרץ, בעוד מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים ירד ל-54.0 נקודות בעקבות האטה בפעילות ושיבושים בנתיבי הטיס והספנות. דוח התעסוקה למרץ הצביע על תוספת של 178 אלף משרות, ושיעור האבטלה ירד ל-4.3%.
אירופה ובריטניה
הבנק המרכזי האירופי (ECB) הותירה את ריבית המימון הראשית ללא שינוי ברמה של 2.15%. נציגי הבנק ציינו כי חלה התגברות בסיכונים לעליית האינפלציה לצד סיכונים להאטה בצמיחה. נתונים מקדמיים לאפריל מצביעים על עלייה באינפלציה השנתית בגוש האירו לרמה של 3.0% (לעומת 2.6% במרץ). שוקי הנגזרים מתמחרים הסתברות גבוהה להעלאת ריבית בפגישות הקרובות של הבנק ביוני ויולי.
מדד מנהלי הרכש המשולב (Composite PMI) של גוש האירו ירד באפריל לרמה של 48.6 נקודות, נתון המצביע על התכווצות הפעילות במגזר הפרטי. הנסיגה נבעה בעיקר מירידה במדד השירותים לרמה של 47.4 נקודות, בהשפעת עלויות האנרגיה על הביקוש הצרכני, בייחוד בגרמניה. מנגד, מדד הייצור התעשייתי עלה לרמה של 52.2 נקודות עקב תהליכי אגירת מלאי מצד חברות.
בבריטניה, הבנק המרכזי (BOE) הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.75%, ברוב של 8 חברים מול מתנגד אחד. מדד המחירים לצרכן הציג עלייה לקצב שנתי של 3.3%, בעוד מדד מנהלי הרכש המשולב עלה באפריל לרמה של 52.0 נקודות, נתון המצביע על התרחבות בפעילות הכלכלית.
שווקים פיננסיים גלובליים
שוקי המניות העולמיים סיכמו את חודש אפריל במגמה חיובית ובעליות שערים רוחביות, בהובלת סקטור הטכנולוגיה. מתחילת השנה, מדד S&P 500 רשם תשואה חיובית של 5.31%, מדד ה-NASDAQ עלה ב-8.72%, מדד הדאו ג'ונס עלה ב-3.31%, ומדד הראסל 2000 רשם עלייה של 12.81%.
באירופה, מדד ה-STOXX 600 עלה ב-3.22% מתחילת השנה, ומדד ה-FTSE 100 הבריטי עלה ב-4.51%. מנגד, מדד ה-DAX הגרמני רשם תשואה שלילית של 0.81%- ומדד ה-CAC הצרפתי ירד ב-0.43%-.
באסיה ובשווקים המתעוררים, מדד MSCI EM זינק ב-13.95% מתחילת השנה, כאשר השוק בסין הציג עלייה של 3.8% באפריל. ביפן, מדד הניקיי 225 עלה ב-16.1% מתחילת השנה, בעוד הבנק המרכזי (BOJ) שמר על ריבית של 0.75%, עדכן את תחזיות האינפלציה כלפי מעלה עקב התייקרות תשומות אנרגיה מיובאות, והפחית את תחזית הצמיחה הריאלית לשנת 2026. שוק המניות בברזיל (מדד ה-BOVESPA) רשם ירידה של 0.08%- מתחילת השנה.
