סקירה מקרו-כלכלית: סיכום שנת 2015 ותחזית לשנת 2016 | הכשרה - ביטוח בעולם פתוח
דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מידע שימושי לשירותך, לדעת כדי להיות בראש שקט

מידע זמין על כל סוגי הביטוחים, טפסים וכלים שימושיים לשירותך

סקירה מקרו כלכלית: סיכום שנת 2015 ותחזית לשנת 2016

2016 – העליות במחירי הנדל"ן בישראל צפויות להיעצר השנה ולהתייצב על הרמות הנוכחיות.
שוק המניות האירופי הוא המועדף השנה.

2015 הייתה שנה בה שוק המניות הציג תשואה חיובית קלה. מדד ת"א 25 עלה ב-4.3% מדד S&P500 בארה"ב ירד ב-0.7% מנגד מדד הנאסד"ק עלה ב-8.4%. באירופה מדד הדאקס הגרמני עלה ב-9.5% ומנגד הפוטסי 100 הבריטי איבד 5% מערכו. בסה"כ אפשר לסכם את 2015 כשנה בה התיקים הכלליים בביטוחי המנהלים והפנסיה הציגו תשואות חיוביות אם כי מינוריות.

התחזית לשנת 2016 מתאפיינת בחוסר וודאות בגזרה הסינית שיכולה להעיב על העולם כולו, שנת 2016 תהיה שנה שתתאפיין בתנודתית יתר בשווקים. בארה"ב הפד' מעריך כי יעלה את הריבית עוד שלוש עד ארבע פעמים בעוד ההערכות בשוק הן לשתי העלאות ריבית לעומת זאת בישראל לא צפויה העלאת ריבית עד לסוף השנה כלומר הריבית הנמוכה בישראל תמשיך לתמוך בשוק המניות.

כלכלה עולמיתבישראל הצמיחה השנה צפויה להסתכם ב-2.5% אך במבט לשנת 2016 אנו מעריכים כי הצמיחה תסתכם בכ-3% הייצוא שסבל השנה מההתמתנות בסחר העולמי ומהשקל החזק צפוי להשתפר השנה זאת לנגד התחזקותו של הדולר מול השקל מה שיתמוך ביצואנים ,האינפלציה עפ"י התחזיות שלנו תסתכם ב-0.4% וזאת לאחר שנתיים של דפלציה, מחיר הנפט ינוע בטווח של 30$ ל-50$ לחבית. מחירי הסחורות צפויות להתייצב השנה על רמות המחירים הנמוכות וזאת לאחר שנתיים של ירידות חדות.

בתחום הנדל"ן בישראל שנת 2016 תהיה שנת "ההתייצבות במחירים" העליות במחירי הנדל"ן בישראל צפויות להיעצר השנה וניצנים ראשונים לכך כבר רואים היום זאת לנוכח צעדי הממשלה להוצאת משקיעי הנדל"ן מהשוק. ברבעון השלישי של שנת 2015 חלה ירידה חדה של 33% ברכישת דירות וצניחה של לא פחות מ-70% בקרב משקיעי הנדל"ן כך עפ"י הנתונים שפרסם משרד האוצר לא מכבר בסקירת הנדל"ן למגורים לרבעון השלישי של השנה זאת בעקבות העלאת מס הרכישה לדירה שנייה. צעדים אלו לבדם לא יתרמו לירידה במחירי הדירות אך בהחלט יצננו את השוק ויפחיתו ביקושים לפחות בגזרת משקיעי הנדל"ן. עפ"י ההערכה שלנו שנת 2016 תהיה שנה בה תפסק העלייה במחירי הדיור בישראל אולם אין אנו צופים ירידת מחירים כל עוד לא יתווספו צעדים נוספים ע"י הממשלה.

באירופה האירו החלש כמו גם תוכנית ההרחבה של 60 מיליארד דולר עליה הכריז הבנק האירופי ושאמורה להימשך עד חודש מרץ 2017 צפויה לתמוך בשוק האשראי במדינות האיחוד גם מצבו של הצרכן האירופי ממשיך ומשתפר. לאור זאת ונתונים אחרונים מגוש האירו אנו מוצאים את השוק האירופי כשוק האטרקטיבי ביותר להשקעה בשנת 2016 וממליצים להגדיל חשיפה לשוק המניות בעיקר בגרמניה צרפת ואנגליה וזאת ע"ח הקטנת המניות בשוק המקומי.

                                                                                                              
כלכלה עולמית:

כללי:

שנת 2015 הסתמנה כשנה שבה סוף סוף עלתה הריבית לראשונה בארה"ב, זאת לאחר 10 שנים שבהן הריבית שם לא עלתה ושבע שנים במהלכן הייתה ריבית אפסית.

ההפנמה שהריבית בארה"ב הולכת לעלות היא בעקבות הנתונים הכלכליים המשתפרים שהיו טובים מהציפיות וההבנה שריבית אפסית אינה בריאה לאורך זמן למשק בצמיחה.

גם הפד ניסה לנהל את הציפיות בשווקים ושידר לאורך כל השנה למשקיעים שהריבית תעלה בקרוב אך באופן מאוד מתון והדרגתי.

התחזקות הדולר מול רוב המטבעות בעולם והחששות לגבי סין לחצו עוד יותר את מחירי הסחורות, יחד עם ההתפרקות של קרטל אופ"ק והקשו על הצמיחה במשקים המתעוררים.

באירופה, התרומה העיקרית של ההרחבה הכמותית היתה דרך היחלשות האירו ולא דרך תמיכה בכלכלה הריאלית. במובן הזה, האסטרטגיה המנצחת השנה, בדומה ליפן של השנים האחרונות, היתה חשיפה מנייתית עם גידור מטבע מלא.

 


חוב בינלאומי:יחס חוב/תוצר ודרוג אשראי 30/6/15

שיעור החוב העולמי ממשיך להיות גבוה בחלק מהמדינות, בישראל דווקא יחס החוב תוצר קטן יחסית והמדינה מחזירה יותר חובות מאשר מנפיקה אולם זה בא לידי ביטוי בהשקעה נמוכה בתושב מה שבעקיפין גורם לגידול בחובות של משקי הבית עד שבנק ישראל הוציא בחודש יוני התראה בנושא. המדינה ששמה נקשר לבעיית חובות ושהשפיעה מאוד על עולם ההשקעות בשנים האחרונות היא יוון שיחס החוב תוצר שלה עומד על 174% (ראה טבלה). מדובר בחוב בסכום אבסולוטי נמוך יחסית. במהלך חודש יולי הושג הסכם בין יוון לבין הטרויקה בו היא ויתרה מעשית על כל דרישותיה, מה שגרר בחירות בזק על רקע מחלוקות בממשלה על ההסכם. בבחירות שהתקיימו בספטמבר ניצחה מפלגת סיריזה בראשותו של ציפראס ברוב גדול.

 

 

יחס חוב/תוצר ודרוג אשראי 30/6/15.
בלומברג, עיבוד הכשרה ביטוח 

 

השווקים בעולם:

ארה"ב:

2015 בניגוד לשנים הקודמות- 2012, 2013, ו-2014, לא היתה שנה מוצלחת בשווקי המניות.

מלבד מדד הנאסדק שרשם עליה של כ-7%, המדדים המרכזים בארה"ב סיימו את השנה בתשואה אפסית. בכך נקטע רצף העליות בקצב דו-ספרתי שהיה בשנים אילו ובנוסף, התאפיינה השנה בתנודתיות גבוהה בשווקים העולמיים. ביצועי השוק האמריקאי הפגינו חוסר אחידות, עם עליות בולטות בסקטורים מוטי הביקוש המקומי בארה"ב (הטכנולוגיה, הצריכה והבריאות) כנגד ירידות חדות בסקטורים מוטי צמיחה גלובאלית (האנרגיה, התעשיה והסחורות).

בישיבת הפד שהתקיימה ב-16 לדצמבר הוחלט סוף סוף פה אחד להעלות את הריבית בארה"ב ב-25 נ"ב, לטווח של 0.25%-0.50% (מהטווח הקודם של 0-0.25%). כך תם עידן שלם של מדיניות הריבית האפסית (ZIRP – Zero Interest Rate Policy) שהחלה בעיצומו של המשבר הפיננסי העולמי, בשלהי 2008. לפני שבע שנים בדיוק הוריד הפד את הריבית מ-1% לטווח של 0-0.25%, והשאיר אותו ברמה זו מאז. לכך התווספו תכניות נוספות של הקלה מוניטרית, כולל שלושת סבבי ההרחבה הכמותית (QE).

מדבריה של ג'נט ילן, יו"ר הבנק הפדרלי, ניתן היה להבין כי הכלכלה האמריקאית מספיק חזקה להתמודד עם הרוחות החזיתיות שמגיעות מבחוץ (החולשה בסין, אירופה, דולר חזק וכו'), האינפלציה צפויה לחזור לרמות סבירות יותר של 1.5%-2% כבר בקרוב וכן שעיכוב יתר בעליית הריבית עלולה לגרום לפגיעה עתידית בכלכלה. היא גם העריכה ששיעור הריבית בסוף שנת 2016 תעמוד על 1.35%.

מאז יצאת הכלכלה האמריקאית מהמשבר הפיננסי העולמי, ניתן לראות התקדמות בנתונים המאקרו כלכליים, כאשר קצב הצמיחה בתוצר הגולמי בארה"ב עלה ברבעון השני 2015 לרמה של 3.9%, ועמד על רמה מעל 4% כבר בחלק מן הרבעונים של שנת 2014. יחד עם זאת, ישנם לא מעט גורמי חולשה בכלכלת ארה"ב, כאשר מצבו של הצרכן עדיין נותר רגיש. למרות ששיעור האבטלה במשק האמריקאי ירד בהדרגה לשפל של 5%, הדבר מלווה בירידה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה, ועליות מתונות למדי בשכר. הדברים הללו באים לידי ביטוי גם בקצב מתון מאוד של צמיחה בהוצאה הפרטית (PCE – Personal Consumption Expenditure).

במקביל לחולשה היחסית במצבו של הצרכן, שמקטין את היקף הצריכה היחסי תוך הגדלת החסכון, ניתן לראות גם לחצים דפלציוניים ניכרים, כולל האטה בקצב הצמיחה הגלובאלית, התחזקות הדולר ובמיוחד הירידה החדה במחירי האנרגיה והסחורות, שאף התעצמה לאחרונה. המשימה העיקרית של מדיניות הפד היא, לפי הגדרתה הרשמית הינה להשיג תעסוקה מלאה תוך שמירה על יציבות מחירים (קרי, שיעור אינפלציה נמוך). נראה כי שתי מטרות אלה הושגו גם בסביבת הריבית האפסית – שיעור האבטלה נמצא במגמת ירידה, וגם לחצי האינפלציה אינם נראים באופק.

ובכל זאת, לאחרונה גבר הלחץ על הפד לשים קץ למדיניות הריבית האפסית, שמהווה סיכון בראיה ארוכת הטווח. בנוסף, בנתוני התעסוקה של החודשים האחרונים ניתן לראות תופעה חדשה יחסית של גידול בקצב העליה בשכר, שעמד על רמת שיא של 2.5% בנתונים של חודש אוקטובר, ונותר ברמה גבוהה של 2.3% גם בחודש נובמבר. זאת במקביל ליצירת מקומות עבודה במשק האמריקאי בקצב שעולה על 200 אלף משרות בחודש.

בסופו של דבר, לחצי השכר עלולים להוות פוטנציאל גם להגברת לחצי האינפלציה, במיחד אם וכאשר נגיע ליציבות במחירי האנרגיה, שטרם נראית ברקע. במסיבת עיתונאים שנערכה לאחר החלטת הריבית, הדגישה נגידת הפד ג'נט ילן כי השפעת המדיניות המוניטרית לוקחת זמן, ויש להיערך מראש לתופעות של התגברות האינפלציה, כדי להמנע מצעדים חפוזים כשזה כבר מאוחר מדי. הנגידה ציינה את עוצמתה של הכלכלה האמריקאית ואת השיפור במצב התעסוקה במשק בתור הגורם המוביל להחלטה להעלות את הריבית, אך יחד עם זאת הדגישה כי מדיניות הפד צפויה להישאר מדודה ומקלה, תוך מעקב צמוד אחר התפתחויות בכלכלה ובשווקים.

 

שוק המניות בארה"ב

מדד ה- S&P500 ירד מתחילת השנה ב0.7%, מדד הטכנולוגיה נאסד"ק 100 עלה מתחילת השנה ב8.4%, מדד המניות הקטנות ראסל 2000 רשם ירידה של 5.7% במהלך שנת 2015. ריכזו השנה עניין סקטור הצריכה (סימול XLY) שעלה ב-8.5% ועוקב אחרי ביצועי מניות כגון אמזון,הום דיפו ודיסני.

סקטור הבריאות (סימול XLV) שעלה 5.3%, בעקבות המיזוגים והרכישות בתחום וגם בעקבות ההתבטאות של הילרי קלינטון המועמדת לנשיאות כי בכוונתה לערוך רפורמה בתחום התרופות ולהוזיל את מחירן לצרכנים. הסקטור הטוב ביותר היה הטכנולוגיה בכלל וחברות האינטרנט בפרט (סימול FDN) שעלה 22.3% השנה.

 גרף מדד ה- S&P500 בשנה האחרונה

גרף מדד ה- S&P500 בשנה האחרונה. נפילה בחודש אוגוסט ותיקון בחודש אוקטובר תוך תנודתיות גבוהה ותשואה שנתית אפסית (מתוך בלומברג)

 

אירופה:

היבשת הישנה מרכזת את העניין הרב ביותר מאז תחילת השנה אצל המשקיעים בעקבות המשך ההרחבה הכמותית העצומה שעורך הECB, והריביות המאוד נמוכות (שליליות בחלק מן המדינות).

המדיניות המוניטרית הייתה וכנראה גם תמשיך להיות הגורם המרכזי שמכתיב את הכיוון והקצב בשווקים. שנת 2015 נפתחה בהכרזה על הרחבה מוניטארית, QE, כזה שנמנעו ממנו ביבשת מאז פרוץ המשבר הפיננסי. ודראגי הכריז על מהלך אגרסיבי של רכישת אגרות חוב ממשלתיות בהיקף של כ-1.1 טריליון אירו. באופן סמלי, ה-ECB סיים את השנה בדיוק כמו שהתחיל אותה, עם הגדלת היקף הרכישות ל-1.5 טריליון אירו, על ידי הארכת משך התוכנית עד לפחות מרץ 2017 (לעומת ספטמבר 2016 קודם לכן) והורדת הריבית על הפקדונות לרמה שלילית של 0.3%.

בכל מקרה, דראגי מנסה לשדר לשוק כי בניגוד לקודמיו ה-ECB ינהג באקטיביות ובאגרסיביות בהתאם לנסיבות, ובכך מחקה למעשה את מהלכיו של ה-FED בארה"ב מלפני 5 שנים.

נושא נוסף שנותן אותותיו באירופה הוא ההגירה הגבוהה מאפריקה והמזרח התיכון בחיפוש אחר תנאים טובים או בריחה מאזור מוכה מלחמה והמערכות הסוציאליות בגוש האירו עומדות בפני משבר שגם לוחץ את האזרחים ודוחף אותם להצביע למפלגות יותר קיצוניות. בהסתכלות ארוכת טווח, המהגרים יכולים להוות בעתיד, כח עבודה זול, שיעזור בעיקר לכלכלת גרמניה וצרפת.

 

שוק המניות באירופה

לאחר שברבעון הראשון עלו שווקי המניות באירופה בצורה משמעותית, את הרבעון השני הם מסיימים עם ירידות קלות וניכר כי המשבר עם יוון העיב עליהם. בהמשך השנה ירד המדד בעוצמה גם בחודש אוגוסט ותיקן באוקטובר. בסך הכל עלה מדד הסטוקס 600 הכלל אירופי מתחילת השנה ב9.6%, מדד הדקס הגרמני עלה גם כן ב9.6%. מדד הקאק הצרפתי עלה ב8.5%. ביצועיו של המדד האיטלקיFTSE  250 בלטו לטובה והוא רשם עליה של 12.7% בעוד ביצועיו של המדד הספרדי בלטו לרעה בעקבות החשש מחילופי שילטון בבחירות.


שווקים מתעוררים:

במהלך שנת 2015 נמשכה מגמת ביצועי החסר של השווקים המתעוררים לעומת השווקים המפותחים, שהחלה לפני מספר שנים, ואף התעצמה במהלך החודשים האחרונים. הירידות החזקות ביותר נרשמו בשווקים מבוססי סחורות (ברזיל, דרום אפריקה, צ'ילה, אינדונזיה, מלזיה וכו') שירדו בשיעורים דו-ספרתיים עקב לחץ ממושך על מחירי הנפט והסחורות.

מגמת הירידה בשווקים המתעוררים מלווה היסטורית את תהליכי התחזקות הדולר האמריקאי ותהליכי העלאת הריבית בארה"ב, ונמצאת במתאם היסטורי חזק עם מחזור שוקי הסחורות.

מדד MSCI EM רשם ירידה של כ 15% בשנה האחרונה, תשואת חסר משמעותית לעומת השווקים המפותחים ונמצא ברמתו הנמוכה מאז המשבר הפיננסי של שנת 2008.

בשנה האחרונה הועלו חששות בקרב משקיעים ונגידי בנקים מרכזיים במדינות המתפתחות, מפני עליית ריבית בארה"ב. החשש הוא שצמצום פער הריביות, יגביר את זרימת ההון מן השווקים המתעוררים לארה"ב.

כדי להגן על החלשות המטבעות במדינות המתפתחות, העלו לאחרונה חלק גדול מן הנגידים ריבית, אך לצעדים מסוג זה תהיה כמובן השפעה שלילית על הצמיחה ועל עלויות החוב המקומי.

אולי יותר מהעלאת הריבית בארה"ב, מעיבה החלשות הכלכלה בסין.

הירידה בביקוש לחומרי גלם והמחיר הנמוך, עקב הירידה בצמיחה, מצידה של סין, חושפת פגמים בכלכלות השווקים המתעוררים ובמודל הצמיחה שלהן הנשען בעיקר על יצוא חומרי גלם- נפט, גז, מתכות וסחורות.

העליה ברמות החוב והתלות בחומרי גלם יצרה בעיות עבור כלכלות מתפתחות רבות, בעיות מבניות, שלא ברור כיצד יתוקנו. המדינות הגדולות שסובלות מהמצב הן ברזיל, רוסיה ודרום אפריקה.

 

שוק המניות בארץ:

מדד ת"א 25 עלה מאז תחילת השנה ב12.5%, מדד ת"א 75 עלה ב2.9% בחציון הראשון. בלט לחיוב מדד הבנקים שעלה ב15% מתחילת השנה. בשוק החוב נותר מדד הצמודות ממשלתיות הארוכות לא שינוי מתחילת השנה ובמרבית מדדי האג"ח הקונצרני נרשמו ירידות קלות. מניית חברת הרפואה אופקו זינקה מתחילת השנה ב53% במחזורים גדולים, מניית פרוטרום יצרנית תוספי המזון וצבעי המאכל המשיכה במסע הרכישות שלה ועלתה ב31% מתחילת השנה. מניית חברת דלק רכב אשר נמתכת ע"י האירו החלש והגידול ברכישת רכבים בארץ עלתה ב36% בחציון הראשון.


השוק הסולידי

אינפלציה וריבית

בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ברבעון הרביעי ברמה של 0.1%, ומתחילת השנה הריבית ירדה ב 0.15%. בנק ישראל הבין שאחרי הורדת הריבית האחרונה הוא אינו יכול להשפיע עוד על שוק המט"ח וסביבת האינפלציה בארץ, ולכן, בנק ישראל בעיקר ניסה ליצור ציפיות בשוק שהוא הולך להתערב בדרכים לא קונבנציונליות כדי לעודד שוב את הכלכלה המקומית. בנק ישראל ניסה להסביר את ההאטה במשק ואת התחזקות השקל מול סל המטבעות בגורמים חיצוניים וחד פעמיים אשר השפעתם תחלוף בזמן הקרוב, בבנק אף ציינו שחוזקו של השקל פוגעת בצמיחת המשק ועדיין בחרו שלא לנקוט בצעדים מוניטריים מרחיבים. נראה שבנק ישראל רצה לראות איך עליית הריבית בארה"ב תשפיע על שער הדולר ובכך לחסוך התערבות מצדו. בנוסף, בהחלטת הריבית לחודש ינואר הראתה הנגידה מניפת תחזיות ריבית הכוללת תסריט של ריבית שלילית במשק בשנת 2016. להערכתנו, בשל ההאטה במשק, חוזקו של השקל וסביבת האינפלציה הנמוכה בנק ישראל לא ימהר להעלות את הריבית בעקבות ארה"ב ובמידה ולא יחול שינוי לטובה בנתונים של המשק הישראלי,  תתכן התערבות מצדו של בנק ישראל בשנה הקרובה.

 גרף בנק ישראל

מקור: בנק ישראל

חטיבת המחקר של בנק ישראל הורידה את תחזית הצמיחה לשנת 2015 ל 2.4% לעומת צמיחה של 3% בעדכון הקודם. הורדת התחזית נבעה בעיקר עקב עדכון (כלפי מטה) של נתוני הייצוא במחצית הראשונה של השנה שפרסמה הלמ"ס, אשר נבע בעיקר משיבושי העבודה בענף הכימיקלים ומחולשה בסחר העולמי. בנק ישראל אף הוריד את תחזית הצמיחה לשנת 2016 ל 2.8% בעקבות עדכון המלאים, הורדת תחזיות בסחר העולמי, ומהפחתת המע"מ ומס החברות.

 ריבית בנק ישראל

 

מקור: BLOOMBERG- ריבית בנק ישראל מול שער $/ש"ח

סביבת האינפלציה הנמוכה נשארה גם ברבעון זה, שני המדדים האחרונים היו נמוכים מהציפיות ומדד המחירים לצרכן ירד בכ 0.9% בשנה האחרונה.

סביבת האינפלציה הנמוכה הושפעה מהירידות החדות במחירי הסחורות ובראשן הנפט ומהתערבויות חד פעמיות של הממשלה בהורדת מחירי החשמל והמים.

להערכתנו, מכוון שחלק ניכר מהאינפלציה השלילית בשנה האחרונה נבעה מגורמים חד פעמיים האינפלציה בשנה הקרובה צפויה לעלות במקצת אך עדיין תהיה מתחת למרכז היעד שהציב בנק ישראל.

ציפיות החזאים לאינפלציה ל- 12 החודשים הבאים שונות מאלו הנגזרות משוק ההון, ועומדות על רמה של 0.5ו -0.1% בהתאמה. לעומת זאת, בנק ישראל מציין בהודעת הריבית שלו לחודש ינואר, שציפיות האינפלציה הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 החודשים הבאים עומדות על רמה של 0.2% גבוה יותר משאר התחזיות.

 

האינפלציה בפועל ומניפה לאינפלציה הצפויה (שיעור עליית המחירים המצטברת בארבעת הרבעונים האחרונים)

5.png
מקור: בנק ישראל

 

האפיק השקלי

איגרות החוב השקליות הממשלתיות סיימו את הרבעון בעליות שערים חדות הטווחים הארוכים, ומתחילת שנה רשמו רווחי הון גבוהים לאורך כל העקום בהתאם למגמת ירידת התשואות באג"ח של ארה"ב ומדינות אירופה בשנה האחרונה . מדד המק"מ לדוגמה נסחר בתחילת השנה בתשואה לפדיון של כ- 0.25% וכעת המק"מ לשנה נסחר בתשואה של 0.15% המשקפת ציפיות לעלייה ברמת הריבית לשנה הקרובה. בתום שנת 2014 מדד השחרים הארוכים מ-5 שנים נסחר בתשואה לפדיון של 2.26%, מדד השחרים שבין 2-5 נסחרים בתשואה לפדיון של כ- 0.85% ומדד השחרים הקצרים (עד שנתיים) נסחר בתשואה של כ- 0.35%. כעת התשואות כיום עומדות על 2.01%, 0.7% ו- 0.2% בהתאמה. לפי הציפיות בשוק שבנק ישראל יעלה את הריבית בסוף שנת 2016 רמת הסיכון בטווחים הארוכים גבוהה מדי ויש עדיפות לטווחים הבינוניים.


האפיק צמוד המדד

האפיק הצמוד רשם ירידות שערים ברבעון האחרון בעיקר בטווחים הקצרים ותשואות שליליות מתחילת שנה מלבד החלק הארוך של העקום שרשם תשואה חיובית. ירידות השערים נבעו בעקבות האינפלציה השלילית מתחילת שנה ומציפיות אינפלציה נמוכות לשנה הבאה. מדד האיגרות הממשלתיות הצמודות בטווח של בין 0-2 שנים, ירד ב- 0.95% ברבעון הרביעי  . מדד האיגרות שבין 2-5 שנים ירד  בכ- 1.22% ומדד האגרות שבין 5-10 שנים עלה ב 0.1%. התנהגות העקומים (השקלי ביחס לצמוד) שיקפה את ציפיות המשקיעים לסביבת אינפלציה נמוכה בהמשך השנה. להערכתנו, האינפלציה צפויה להמשיך להיות נמוכה ב 2016 בשל מאמצי הממשלה להורדת יוקר המחייה. אנו ממליצים על החזקה גבוהה יותר באפיק השקלי.

 גרף מגמה

מקור: מגמה, עיבוד הכשרה חברה לביטוח

 

האפיק הקונצרני

שנה תנודתית עברה על האפיק הקונצרני. בחצי שנה הראשונה האפיק רשם עליות שערים וצמצום במרווחים, בחצי שנה האחרונה לאור האי הוודאות לגבי עליית הריבית בארה"ב והצניחה במחירי הנפט האפיק רשם ירידות שערים אשר הוחרפו בחודש האחרון בשל החשש לפשיטות רגל של חברות מענף האנרגיה.

בדומה למגמה שהורגשה באג"חים הממשלתיים, גם בשוק הקונצרני האפיק השקלי הניב ביצועים עודפים ביחס לצמוד כאשר מדד התל בונד השקלי עלה ברבעון הרביעי בכ- 1.88% ומתחילת שנה רשם תשואה חיובית של 4.69%, בעוד שמדד התל בונד 60 ירד בכ- 0.1% ברבעון הרביעי, ומתחילת שנה ירד בכ 0.4%. מדד התל בונד בנקים הניב תשואה שלילית  של כ- 0.72% ברבעון הרביעי, ומתחילת שנה רשם תשואה שלילית של 1.47% הנמוך מבין מדדי התל בונד הצמודים.

לאחר תהליך ירידת השערים באג"ח הקונצרני, התשואות לפדיון בהן נסחרים המדדים הקונצרנים עלו במעט ביחס לרמות ההיסטוריות שלהן. מדד התל בונד 60 נסחר בתשואה לפדיון של 2.07% לאחר שבסוף שנת 2013 הוא נסחר בתשואה של כ- 1.3% למח"מ של כ- 4.18 שנים. המדד השקלי נסחר בתשואה לפדיון של כ- 3.2% למח"מ של כ- 3.21 שנים. מרווח התשואה מעל אג"ח ממשלתי של מדדי התל בונד עומד על כ- 2.02% עבור התל בונד 60 וכ- 1.59% עבור התל בונד השקלי. להערכתנו, המסחר התנודתי באג"ח הקונצרני ימשך בתקופה הקרובה, אך פתיחת המרווחים בתקופה האחרונה מתמחרת רמת סיכון ראויה יותר להשקעה באגרות החוב בדירוג בינוני, תוך ניתוח מעמיק של כל חברה בנפרד.

 

סחורות:

שוקי הסחורות בכלל והנפט בפרט, המשיכו במגמת ירידה גם בשנת 2015. בשוק הנפט, החלטת קרטל אופ"ק שלא להקטין את התפוקה, הובילה לצניחה חופשית במחירי הנפט- מרמה של 100$ לחבית לשפל של מתחת 40$. יתרה מזו, בישיבה האחרונה שנערכה בתחילת דצמבר 2015 לא רק שלא בחר הקרטל להקטין את התפוקה, אלא הסיר את מכסת התפוקה הרשמית שעמדה על 30 מיליון חביות ביום (כשליש מהיקף התפוקה העולמית). דבר המעיד על חוסר היכולת של הקרטל לקבל החלטות אמיצות מבחינתו.

נוסיף על כך את הסרת הסנקציות על איראן (אחת ממפיקות הנפט והגז הגדולות בעולם), ואת המשך הפעילות העניפה של הפקת פצלי הנפט בארה"ב (shale oil) שהפכה לגורם משמעותי בענף האנרגיה – והעתיד למחירי הנפט והגז אינו נראה ורוד וזאת על אף הרמה הנמוכה יחסית לעבר.

השנים האחרונות היו סוערות עבור מגזר הסחורות אשר מאז 2011 חווה ירידות בעקבות הקטנת צריכת מתכות בשווקים המתפתחים, ירידות בסחורות החקלאיות בעקבות עודפי היצע וקריסת מחירי האנרגיה בעקבות גילויי שדות אנרגיה חדשים בארה"ב.

 תרשים בלומברג

תרשים: מחיר ספוט CRB  של ממוצע הסחורות מ- 2011. בלומברג.

אנרגיה- נמשכת מגמת ההתייעלות האנרגטית בעולם המערבי שמצליח להפיק יותר מפחות אנרגיה. בעולם המתעורר בינתיים יש דווקא גידול בצריכה אבל זה לא עוזר למחיר הנפט שממשיך לדשדש כבר תקופה ברמה של מתחת ל-40$ לחבית. הגדלת התפוקה של קרטל אופק בשילוב עם גידול המלאים בארה"ב ובסין עוזרים לשמירה על רמת מחירים נמוכה. בשוק הפחם והגז הטבעי הגידול בעתודות והתמתנות הביקושים גרמו לצניחה חדה במחירים.

 גרף בלומברג 2

גרף מחיר הנפט בשנה האחרונה, לאחר שעלה באמצע השנה לאזור ה-60$ לחבית, חזר לרדת והיום נסחר סביב 37$ לחבית נפט (מתוך בלומברג)

חקלאיות- מחיר בושל תירס ירד ב9.6% בשנה שעברה, הכותנה עלתה ב5%, קקאו עלה ב10%, הסויה ירד ב15.6% ומחיר החיטה ירד ב25% בשנת 2015.

מתכות- הקיטון בביקושים מצד השווקים המתעוררים הוביל להיצע גדול של מתכות לבניה ותעשייה. מחיר הנחושת ירד ב25%, מחיר האלומיניום ירד ב20% ומחירו של הניקל קרס ב42% במהלך 2015.

מתכות יקרות- למרות התנודתיות בשווקים, המשקיעים לא ממהרים לברוח לשוק המתכות היקרות שנחשב כיציב בתקופות של חוסר ודאות (fly to safty). הזהב והכסף ירדו כ-11% בשנת 2015.


מטבעות:

מלחמת המטבעות נמשכת ברחבי העולם וכל המדינות מנסות להחליש את המטבע שלהן כדי לתמוך ביצוא. אולם העצימות של המלחמה הזו נחלשה כי לבנקים המרכזיים לא נשארה הרבה תחמושת אחרי הורדות ריבית אין ספור והרחבות כמותיות ששפכו המון כסף לשווקים. כעת למעט צעדים שננקטים בשוליים נותר לראות כיצד ישפיע הניסוי הכלכלי הזה על שווקי המט"ח.

המטבע המקומי שלנו השקל התחזק מול סל המטבעות והוא ממשיך להיות אחד המטבעות החזקים בעולם, הדולר נסחר ללא שינוי אל מול השקל והאירו קרס ב10.1% אל מול השקל בשנת 2015 וזאת עקב היחלשותו בעולם לאור תוכניות ההקלה הכמותית בגוש האירו עליהם הכריז ה-ECB.

מטבע הדולר המשיך להתחזק בעולם בעקבות השיפור בנתונים הכלכלים של ארה"ב. אל מול האירו התחזק הדולר ב10%.

 גרף בלומברג 3

שער האירו/שקל שנה אחורה. האירו נחלש השנה בכ-10% מול השקל וזאת עקב המדיניות המוניטרית המרחיבה ותוכנית ההקלה הכמותית שהשיק ה-ECB (בלומברג)

  

מחלקת השקעות מחקר ואסטרטגיה
הכשרה חברה לביטוח בע"מ:

יוסי אפרתי  – סמנכ"ל השקעות
ערן אלישר – מנהל השקעות בכיר תחום מניות
זיו אופנהיים – מנהל מערך אשראי
שי בן אלי – מנהל השקעות, אג"ח
גיל זלצמן – אנליסט השקעות ריאליות

 

סקירה זו הינה רכושה של הכשרה חברה לביטוח בע"מ. אין להעתיק, לשכפל, לצטט, לפרסם בכל אופן או פעולה, דפוס, צילום, הקלטה, העתקה של הסקירה, או כל חלק ממנה ללא קבלת אישור בכתב ומראש. הדעות והתחזיות המתפרסמות בסקירה זו מסופקות כשירות לקוראים. אין לראות באמור המלצה או הצעה לרכישה או ביצוע השקעות ואין לראות באמור משום ייעוץ או שיווק השקעות. דוח זה מבוסס על נתונים שהיו גלויים לציבור, על מקורות וגופי מחקר, בארץ ובחו"ל ואחרים שהכשרה חברה לביטוח בע"מ רואה אותם כמהימנים וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. דוח זה מסתמך על הנתונים האמורים ואינו מהווה אימות או אישור לנכונותם.