דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מידע שימושי לשירותך, לדעת כדי להיות בראש שקט

מידע זמין על כל סוגי הביטוחים, טפסים וכלים שימושיים לשירותך

סיכום הרבעון השני לשנת 2015 ותחזית להמשך השנה | הכשרה

​טרגדיה יוונית
טרגדיה יוונית עפ"י ויקיפדיה הינה מחזה או יצירה ספרותית בעלת עלילה, אירועים וחוויות עזות. אז במשבר החוב היווני יש עלילה ואפילו בהמשכים, יש אירועים בשוק ההון ויש גם חוויות עזות.
באירופה מנסים להוריד את יוון על הברכיים אבל היוונים לא מוותרים בקלות ובמהלך דרמטי ראש ממשלת יוון ציפראס הודיע על קיום משעל עם , ציפראס, שדחה את הרפורמות המוצעות לאחר כמה ימים של דיוני חירום בבריסל, אמר כי על היוונים מוטלת כעת "אחריות היסטורית" להשיב לאולטימטום. הוא אמר כי הרפורמות הן "סחיטה כדי שנקבל על עצמנו צנע מחמיר ומבזה ללא קץ וללא תחזית נראית לעין של אי פעם שיבה לשגשוג חברתי וכלכלי"  ובאותה נשימה הצהיר כי הולכים למשאל עם ואף המליץ לאזרחי יוון להצביע נגד תוכנית הצנע. למרות שמשאל העם הינו על תוכנית הצנע חלק לא מבוטל רואים בו את עתידה של יוון בגוש האירו מנגד נציגי גוש האירו שראו בהצהרה של ראש ממשלת יוון ללכת למשאל כהתרסה אמרו כי בניגוד לבקשה היוונית אין הם מתכוונים להאריך את תוכנית החילוץ. ביוון בינתיים תורים בכספומטים והציבור מושך מזומן מחשש שהבנקים המקומיים יטילו מגבלות על בעלי פיקדונות ולאור בהלת הציבור נסגרו הבנקים לשבוע והוטלו הגבלות הון כך שניתן למשוך רק 60 אירו ביום, זאת בניסיון למנוע קריסה של המערכת הפיננסית. נציגי הגוש האירופי חוששים שפרישת יוון מהגוש תהווה תקדים מסוכן שלאחר מכן יתכן ויפרשו מדינות נוספות. דעתי היא כי מוטב ויוון תפרוש מהגוש ותתמקד בהבראת הכלכלה כך ייטב גם לאירופאים, הגיעה העת לשים סוף לסאגה היוונית.  
לאחר כינוס מסיבת העיתונאים של בנק ישראל בה הצהירה הנגידה כי התנאים הנוכחיים אינם מצדיקים נקיטת צעדים מוניטאריים לא קונבנציונליים קריא הורדת ריבית לתחום השלילי או תוכנית להרחבה כמותית. הנאום הבהיר כי בנק ישראל לא מתכוון להוריד יותר את הריבית וגרם לעליית תשואות חדה באיגרות החוב ומחיקת הרווחים מתחילת השנה גם הדולר איבד מערכו ובנק ישראל נאלץ להתערב בשוק המט"ח ולרכוש דולרים כדי לגרום לייסוף. אם הנגידה הייתה יודעת מראש את תוצאות הצהרה והייתה יכולה לקחת את הדברים חזרה הייתה עושה זאת, ואולי זה המקום להתגעגע לנגיד הקודם סטנלי פישר שבוודאי במצב דומה היה בוחר את מילותיו בקפידה יתרה.
ובסין מישהו תקע השבוע סיכה בבועה ומדד שנזן ירד בכ-20% בשבועיים האחרונים. המדד הסיני נסחר בתנודתיות גבוהה מאוד בחודש האחרון לאור שיעורי מינוף גבוהים ויש לא מעט המלצות שליליות לגבי השוק הסיני. השוק הסיני נראה כמו בועה ומדד שנזן ושנחאי עלו מעל ל- 100% בשנה האחרונה וההמלצה היא כי יש להדיר רגליים מהשוק הסיני בתקופה הקרובה כיוון שהשוק שם יקר מאוד ומוטב להתרחק משוק זה.
במשק המקומי המדדים שמתפרסמים ממשיכים להיות חלשים, הייצור התעשייתי בחודשים פברואר עד אפריל ירד, המשך ירידה בייצוא הסחורות והשירותים כמו גם המכירות ברשתות השיווק המשיכו להציג האטה אך עיקר הירידות בשוק ההון הישראלי נבעו מהמגמה העולמית ומשבר החובות של יוון. בגזרת האג"ח הממשלתי הייתה ירידה חדש עקב דברי הנגידה ועליית התשואות בארה"ב. להערכתנו רוב הירידות בשוק האג"ח בתקופה הקרובה מוצו ויש להתרכז במח"מ הבינוני ולהעדיף בעיקר את האג"ח הצמודות על פני השקליות. גם הירידות באג"ח הקונצרניות ייצרו הזדמנויות ושם יש להעדיף בעיקר את האג"ח בעלי המח"מ הבינוני-קצר.

 

כלכלה עולמית:

כללי:
המחצית הראשונה של 2015 התאפיינה גם היא, בהמשך מגמת הורדות הריבית מצד מספר מדינות בעולם והמהלך המשיך לדחוף את מרבית שווקי המניות כלפי מעלה. אבל ברבעון השני גם השתנה משהו. לדוגמה בנק ישראל שהתחיל ליזום מסיבות עיתונאים רבעוניות וכבר בזו הראשונה הכריז כי השנה הוא לא יוריד יותר את הריבית. במקביל בארה"ב הנתונים ממשיכים להצביע על שיפור במצב הכלכלי וזה עשוי להראות כי באופק נראה בקרוב העלאות ריבית. בלטו לחיוב מתחילת שנה מגזרי הבריאות והטכנולוגיה ותחומי האינטרנט של דברים (IOT), האנרגיה הירוקה והביוטכנולוגיה ריכזו עניין רב אצל המשקיעים. האינפלציה בעולם המערבי כפי שניתן לראות בתרשים של הקרן המוניטרית העולמית ממשיכה להיות מאוד נמוכה על גבול הדיפלציה בעוד העולם המתפתח נלחם באינפלציה גואה. אולם בצל הנתונים הללו אנו רואים בתחום הסחורות שחווה במשך שנים ארוכות ירידות מהותיות, עליות מתחילת חודש יוני. הדבר עשוי להצביע על כך שמחזור העל היורד הסתיים ושמחירי הסחורות ימשיכו לעלות ואיתם האינפלציה בעולם המערבי שתתחיל להרים ראש. בתחום אגרות החוב, שבשנים האחרונות רק עלו ועלו, נרשמו בחודש מאי ויוני ירידות חדות ברחבי העולם אשר מחקו כמעט את כל התשואה מתחילת השנה. גם שווקי המניות מראים עצבנות גוברת לקראת סוף הרבעון והתנודיות עולה. בסין חתמו ביוני 57 מדינות ובניהן ישראל על הקמת בנק אסייאתי חדש לפיתוח והשקעה בתשתיות אשר צפוי להוות מעין מתחרה לבנק העולמי ולכן הקמתו הצליחה להרגיז את ארה"ב אולם צפויה להזרים כסף רב לאזורנו. באפריקה חתמו ביוני 26 מדינות על הסכם סחר חופשי שכנראה יוביל לזינוק משמעותי בתנועות ההון והסחורות ביבשת.

 

אינפלציה עולמית –  

יחס חוב-תוצר בינלאומי: שיעור החוב העולמי ממשיך לטפס במהירות, בישראל דווקא יחס החוב תוצר קטן והמדינה מחזירה יותר חובות מאשר מנפיקה אולם זה בא לידי ביטוי בהשקעה נמוכה בתושב מה שבעקיפין גורם לגידול בחובות של משקי הבית עד שבנק ישראל הוציא בחודש יוני התראה בנושא. המדינה ששמה נקשר לבעיית חובות ומשפיעה מאוד על עולם ההשקעות לאחרונה היא יוון שיחס החוב תוצר שלה עומד על 174% (ראה טבלה). מדובר בחוב בסכום נמוך יחסית והחששות העיקריות הן שאי טיפול נכון בנושא זה יגלגל כדור שלג שיפגע בוודאי באיטליה ופורטוגל אבל גם עלול לחצות את האוקיינוס ולהגיע עד יפן הרחוקה.החשש הוא מערעור דרוג האשראי בעולם שהצמיחה שלו תלויה רק על אשראי ורצוי שיהיה זול.

השווקים בעולם:

ארה"ב:
המשק האמריקאי ממשיך לרשום שיפור במרבית הפרמטרים הכלכליים, נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון עודכנו כלפי מעלה, מדד אמון הצרכנים רשם שיפור ניכר, הצריכה הפרטית עלתה במאי ב- 0.5% וגם הכנסות משקי הבית ממשיכות לעלות בעקבות עליית שכר המינימום. הוועדה המוניטארית של הבנק הפדראלי חזתה שתהיה השנה העלאת ריבית ראשונה כבר בחודש ספטמבר אולם לדעתנו יש סבירות שהמועד שוב ידחה בהמתנה לשיפור נוסף בנתונים הכלכליים. מכירות של בתים קיימים וחדשים נמצאים גם הם במגמת עליה. מאידך נמשכת מגמת הירידה בהזמנות של מוצרים בני קיימא והמגזר התעשייתי מפגין חולשה.

 

דיור- נתוני הנדל"ן בארה"ב ממשיכים להשתפר. המכירות בפועל של בתים חדשים וקיימים עוברות את התחזיות ויש עליה בביקוש למשכנתאות מה שצפוי לתמוך בסקטור הבניה, השיפוצים והבנקאות. 
 
תוצר- למרות העליה בתמ"ג האמריקאי צריך לשים לב לייצור התעשייתי שיורד כמעט באופן עקבי מדי חודש מאז תחילת השנה. ההזמנות ממפעלים יורדות גם הן בעוד המלאי עולה קלות. ההזמנות של רכבים חדשים הן מתוך ארה"ב והן מחוץ למדינה עולות בצורה חדה והן שבו לרמתן משנת 2006.

תעסוקה ושכר- התביעות החדשות לדמי אבטלה המשיכו לרדת גם ברבעון האחרון והם כעת ברמה נמוכה יותר מאשר לפני המשבר. שיעור האבטלה נשאר זהה לתום הרבעון הראשון והנתון האחרון מחודש מאי מצביע על אבטלה של 5.5%, יחד עם זאת מספר דורשי העבודה נותר יציב ברמה נמוכה. כמות שעות העבודה השבועיות שומרת על יציבות והשכר מתחיל לעלות.
 

שוק המניות- גל הנפקות ראשוניות לציבור (IPO) שוטף את בורסות ארה"ב וכבר למעלה מ100 חברות הצטרפו אליו השנה. מדד ה 500s&p עלה מתחילת השנה ב- 0.2% בלבד, מדד הטכנולוגיה נאסד"ק 100 עלה מתחילת השנה ב- 3.8%, מדד המניות הקטנות ראסל 2000 רשם עליה של 4.1% בחציון הראשון של השנה. ריכז השנה עניין סקטור הביוטכנולוגיה (סימול IBB) שעלה ב21.6% מתחילת השנה ועוקב אחרי ביצועי מניות כגון גילד סיינס, ביוג'ן, אמג'ן ומיילן שעלתה לכותרות בארץ כי היא מעוניינת לקנות את חברת פריגו וחברת טבע מעוניינת לקנות אותה. עוד בכותרות עליבאבה, ענקית הקניות המקוונות הסינית שמונפקת בניו יורק וירדה 20.8% מתחילת השנה, גם לאחר גל הירידות שווה החברה 206 מיליארד דולר.

 

אירופה:

היבשת הישנה מרכזת את העניין הרב ביותר מאז תחילת השנה אצל המשקיעים בעקבות המשך ההרחבה הכמותית העצומה שעורך הECB, הריביות המאוד נמוכות (שליליות בחלק מן המדינות) והסאגה עם יוון. להערכתנו יוון תישאר לבסוף באיחוד בצורה כזו או אחרת גם אם יצטרכו למחוק לה (שוב!!) חלק מהחוב. יחד עם זאת מתחילה לחלחל הבנה בקרב קובעי המדיניות מהטרוייקה כי הצנע שהם מבקשים לכפות על יוון הוא אינו מה שיוביל לאיזון המבוקש בתוך האיחוד האירופי ולכן הם מתחילים לעשות צעדים לקראת איחוד פיסקלי, בנוסף לזה המוניטרי שכבר קיים. נושא נוסף שנותן אותותיו באירופה הוא ההגירה הגבוהה מאפריקה והמזרח התיכון בחיפוש אחר תנאים טובים או בריחה מאזור מוכה מלחמה והמערכות הסוציאליות בגוש האירו עומדות בפני משבר שגם לוחץ את האזרחים ודוחף אותם להצביע למפלגות יותר קיצוניות. נתון האינפלציה של חודש יוני נותר נמוך ברמה של 0.2%, מדד המחירים לצרכן לחודש יוני נחלש גם הוא. סקר מנהלי הרכש לחודש יוני עלה לרמה של 52.5 נקודות.

 

תוצר– לאחר ניכוי השפעות עונתיות נקבע כי התוצר לרבעון הראשון בגוש עמד על 2.43 טריליון אירו וזה מחזיר אותו כמעט לרמתו הגבוהה שנרשמה ברבעון הראשון של 2008.  

אבטלה– אנו רואים המשך מגמת ירידה בשיעור האבטלה מאז 2013 ולמרות זאת שיעור האבטלה הכולל בגוש האירו הוא עדיין גבוה והנתון הרשמי האחרון של 11.1% מאפריל מעיד כי יש עוד מקום רב לשיפור. 
 

שוק המניות- לאחר שברבעון הראשון עלו שווקי המניות באירופה בצורה משמעותית, את הרבעון השני הם מסיימים עם ירידות קלות וניכר כי המשבר עם יוון מעיב עליהם. מדד הסטוקס 600 הכלל אירופי עלה מתחילת השנה ב11.3%, מדד הדקס הגרמני עלה ב11.6% מתחילת השנה. מדד הקאק הצרפתי עלה ב12.11% בחציון הראשון. ביצועיו של המדד האיטלקיFTSE  250 בלטו לטובה והוא רשם עליה של 20% מתחילת השנה בעוד ביצועיו של המדד הטורקי בלטו לרעה בעקבות השינויים בצמרת השלטון וחוסר היציבות במדינה הגובלת עם סוריה.

 

אסיה פסיפיק:

סין – הבנק המרכזי בסין שוב הוריד את הריבית והפעם גם את ריבית ההשאלות (לרמה של 4.85%) וגם את ריבית ההפקדות (לרמה של 2%) וזאת בנסיון להגן על השוק לאחר שמדד הA-shares הסיני לא נכנס למדד הMSCI EM בניגוד לציפיות, מה שגרם לירידות חזקות בשווקים לקראת סוף חודש יוני ובנסיון להתמודד עם משבר הנזילות מצד הממשלות המקומיות שמנסות למחזר את חובותיהן התופחים.  ברקע מדד מנהלי הרכש שנותר בחודש יוני על 50.2 נקודות כמו בחודש מאי ממשיך להצביע על צפי להתכווצות בפעילות הכלכלית בעקבות ירידה בהשקעות וזאת למרות שיפור מזערי שרשם בחודש יוני כמו גם הצריכה הפרטית והייצור התעשייתי שמתאוששים.

שוק המניות- לאחר עליות חזקות מאוד מתחילת השנה בשוק הסיני והיפני היה בחודש האחרון תיקון. מד ההאנג סנג הסיני עלה ב8.3% מתחילת השנה, מדד הניפטי ההודי עלה ב1% בלבד, מדד הקוספי הדרום קוריאני ירד ב2.5% מתחילת השנה ואוסטרליה עלתה ב2.2% בחציון הראשון.

 

ישראל:

המדד המשולב בארץ ממשיך לעלות בקצב שנתי של 3.5% והדבר סייע לנגידת הבנק המרכזי אשר הותירה בחודש יוני את הריבית ברמה של 0.1% וציינה שלא צפויות השנה הורדות ריבית נוספות. תחזית הצמיחה של בנק ישראל עומדת על 3% לשנת 2015 ו3.7% לשנת 2016. ברקע הדברים השקל המשיך להתחזק גם ברבעון השני של השנה ולהיות אחד מהמטבעות החזקים בעולם והדבר פוגע ביצוא של ישראל. יתרת החוב של המגזר העסקי לחודש אפריל ירדה ב0.5% לרמה של 822 מיליארד ₪ ויתרת החוב של משקי הבית נותרה ברמה של 436 מיליארד ₪. נתון מעניין הוא שחברות הביטוח עקפו את הבנקים בכמות האשראי שהן מלוות ומגמה זו צפויה רק להמשיך ולגדול. קרן המטבע הגישה בחודש יוני את הדוח הראשוני שלה לשנת 2015.

אינפלציה וריבית:
בנק ישראל הותיר את הריבית ברבעון השני ברמה של 0.1%. בהודעת הריבית האחרונה עדכנה נגידת בנק ישראל כי הריבית תישאר ללא שינוי בשנת 2015 לאור התייצבות בציפיות האינפלציה והמשך הצמיחה של המשק הישראלי. כתוצאה מהודעת בנק ישראל השקל המשיך להתחזק מול הדולר בשיעור של כ 2.3% מתחילת השנה..
חטיבת המחקר של בנק ישראל הורידה את תחזית הצמיחה לשנת 2015 ל 3% לעומת צמיחה של 3.2% בעדכון הקודם. הגורמים לירידה בתחזית הם השקל החזק והירידה החזקה בנתוני הייצוא לאור החולשה בכלכלה העולמית.
 

סביבת האינפלציה שבה לעלות ברבעון זה, שני המדדים האחרונים היו לפי הצפי ומדד המחירים לצרכן ירד ב 0.4% בשנה האחרונה. המדדים החיוביים בחודשים האחרונים נבעו בעיקר מהתייקרות במחירי הפירות והירקות ומסעיף החינוך.

ציפיות החזאים לאינפלציה ל- 12 החודשים הבאים, שונות מאלה הנגזרות משוק ההון, ועומדות על רמה של 1% ו 1.2%בהתאמה. לעומת זאת, בנק ישראל מציין בהודעת הריבית שלו לחודש יולי, שציפיות האינפלציה הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 החודשים הבאים עומדות על רמה של 0.7% בלבד. חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה אינפלציה של 1.6% ל 12  חודשים הבאים.

להערכתנו, הערכות בנק ישראל אופטימיות מדי שכן השקל ממשיך להתחזק מול הדולר וסל המטבעות, הנתונים האחרונים שהתפרסמו מעידים על החלשות בנתוני הצריכה הפרטית, הייצוא ממשיך להיחלש וציפיות האינפלציה בשוק ההון נמוכות מאוד מציפיות בנק ישראל. במידה ומגמת ייסוף השקל תמשך בתקופה הקרובה, וסביבת האינפלציה תישאר נמוכה בנק ישראל ייאלץ להתערב בדרכים לא קונבנציונליות.

                                 

האפיק השקלי
ברבעון השני של 2015 איגרות החוב השקליות הממשלתיות רשמו הפסדי הון גדולים במיוחד, בהתאם לעליית התשואות בארצות הברית ובמדינות אירופה בעיקר  בשל הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב וההתאוששות הכלכלית באירופה . האג"ח לעשר שנים נסחר בסוף הרבעון הראשון של שנת 2015  בתשואה של 1.52%, בסוף הרבעון השני של 2015 האג"ח לעשר שנים  נסחר בתשואה של 2.6% .תהליך עליית התשואות התרחש בעיקר במח"מים הבינוניים והארוכים כאשר מדד ממשלתי לא צמוד מעל 5 שנים ירד ביותר מ 7% ברבעון האחרון .– מדד המק"מ נסחר בתחילת השנה בתשואה לפדיון של כ-0.09% וכעת המק"מ לשנה נסחר בתשואה של 0.15% המשקפת עליה בציפיות לעליית ריבית בשנה הקרובה. בתום הרבעון הראשון של 2015  מדד השחרים הארוכים מ-5 שנים נסחר בתשואה לפדיון של 1.62%, מדד השחרים שבין 2-5 נסחרים בתשואה לפדיון של כ- 0.55% ומדד השחרים הקצרים (עד שנתיים) נסחר בתשואה של כ- 0.11%. כעט התשואות עומדות על 2.44%, 0.81% ו- 0.17% בהתאמה.

 

האפיק צמוד המדד
גם האפיק הצמוד רשם ירידות שערים , אך באופן מתון יותר ביחס לאפיק השקלי, בעקבות המדדים שפורסמו ובעקבות ציפיות אינפלציה גבוהות להמשך השנה. ירידות השערים היו בעיקר באגרות החוב הארוכות– כך מדד האיגרות הממשלתיות הצמודות בטווח של בין 0-2 שנים, עלה ב- 0.28% ברבעון השני . מדד האיגרות שבין 2-5 שנים ירד  כ- 0.1% ומדד האגרות שבין 5-10 שנים רשם תשואה שלילית של כ- 3.38% התנהגות העקומים (השקלי ביחס לצמוד) שיקפה את צפיות המשקיעים לסביבת אינפלציה גבוהה יותר בהמשך השנה.
 

האפיק הקונצרני
האפיק הקונצרני סיים את הרבעון בירידות שערים חדות בעקבות המגמה השלילית באפיק הממשלתי. ירידות השערים החריפו בחודש האחרון לאחר הותרת הריבית לחודש יולי  על כנה ועליית התשואות החדה בשווקי האג"ח בעולם.
רוב מדדי התל בונד עברו לטריטוריה שלילית מתחילת שנה מלבד התל בונד השיקלי שעלה כ 0.7%  .

לאחר עליית התשואות באג"ח הקונצרני, התשואות לפדיון בהן נסחרים המדדים הקונצרנים עלו  במעט ביחס לרמות ההיסטוריות שלהן. מדד התל בונד 60 נסחר בתשואה לפדיון של 1.6%. המדד השקלי נסחר בתשואה לפדיון של כ- 2.86% למח"מ של כ- 3.47 שנים. מרווח התשואה מעל אג"ח ממשלתי של מדדי התל בונד עומד על כ- 1.8% עבור התל בונד 60 וכ- 1.96% עבור התל בונד השקלי.
להערכתנו, המסחר התנודתי באג"ח הקונצרני ימשך בתקופה הקרובה, אך פתיחת המרווחים בתקופה האחרונה מתמחרת רמת סיכון ראויה יותר להשקעה באגרות החוב בדירוג A ומעלה, תוך ניתוח מעמיק של כל חברה בנפרד.


שוק המניות בארץ:

מדד ת"א 25 עלה מאז תחילת השנה ב-%12.5, מדד ת"א 75 עלה ב- 2.9% בחציון הראשון. בלט לחיוב מדד הבנקים שעלה ב15% מתחילת השנה. בשוק החוב נותר מדד הצמודות ממשלתיות הארוכות לא שינוי מתחילת השנה ובמרבית מדדי האג"ח הקונצרני נרשמו ירידות קלות. מניית חברת הרפואה אופקו זינקה מתחילת השנה ב53% במחזורים גדולים, מניית פרוטרום יצרנית תוספי המזון וצבעי המאכל המשיכה במסע הרכישות שלה ועלתה ב31% מתחילת השנה. מניית חברת דלק רכב אשר נמתכת ע"י האירו החלש והגידול ברכישת רכבים בארץ עלתה ב36% בחציון הראשון.

 

סחורות:

השנים האחרונות היו סוערות עבור מגזר הסחורות אשר מאז 2011 חווה ירידות בעקבות הקטנת צריכת מתכות בשווקים המתפתחים, ירידות בסחורות החקלאיות בעקבות עודפי היצע וקריסת מחירי האנרגיה בעקבות גילויי שדות אנרגיה חדשים בארה"ב. ברבעון האחרון לעומת זאת ישנו שינוי מגמה קטן וחלה דווקא עליה בממוצע מחירי הסחורות.

 

אנרגיה- נמשכת מגמת ההתייעלות האנרגטית בעולם המערבי שמצליח להפיק יותר מפחות אנרגיה. בעולם המתעורר בינתיים יש דווקא גידול בצריכה אבל זה לא עוזר למחיר הנפט שממשיך לדשדש כבר תקופה ברצועה שבין 55$ ל 65$ לחבית. הגדלת התפוקה של קרטל אופק בשילוב עם ההיצע מארה"ב והשדות שדעא"ש כבש ומייצא מהם בזול, עוזרים לשמירה על רמת מחירים נמוכה. בשוק הפחם והגז הטבעי הגידול בעתודות והתמתנות הביקושים גרמו לצניחה חדה במחירים.

 

חקלאיות- מחיר בושל תירס עלה ב4.3% מתחילת השנה, הכותנה עלתה ב12%, קקאו עלה ב12.2%, הסויה ב3.1% ומחיר החיטה דווקא ירד ב5.3% מתחילת השנה.

 

מתכות-  הקיטון בביקושים מצד השווקים המתעוררים הוביל להיצא גדול של מתכות לבניה ותעשייה. מחיר הנחושת ירד ב8% מתחילת השנה, מחיר האלומיניום ירד ב8.8% ומחירו של הניקל קרס ב20% בחציון הראשון של 2015.

 

מתכות יקרות- למרות העצבנות בשווקים, המשקיעים לא ממהרים לברוח לשוק המתכות היקרות שנחשב כיציב בתקופות של שפל (fly to safty) . הזהב והכסף נסחרים כמעט ללא שינוי מתחילת השנה.

 

מטבעות:

מלחמת המטבעות נמשכת ברחבי העולם וכל המדינות מנסות להחליש את המטבע שלהן כדי לתמוך ביצוא. אולם העצימות של המלחמה הזו נחלשה כי לבנקים המרכזיים לא נשארה הרבה תחמושת אחרי הורדות ריבית אין ספור והרחבות כמותיות ששפכו המון כסף לשווקים. כעת למעט צעדים שננקטים בשוליים נותר לראות כיצד ישפיע הניסוי הכלכלי הזה על שווקי המט"ח.
המטבע המקומי שלנו השקל התחזק מאוד והוא ממשיך להיות אחד המטבעות החזקים בעולם, אולי זה הספקולנטים שקל להם להשפיע עליו ואולי זה היצוא של הגז וההייטק או החולשה של בנק ישראל ומשרד האוצר להשפיע עליו כשהם קונים דולר ומגדרים בנסיון להחליש את המטבע. הדולר נחלש אל מול השקל ב3.1% מתחילת השנה והאירו קרס ב10.7% אל מול השקל מתחילת השנה.
מטבע הדולר המשיך להתחזק בעולם בעקבות השיפור בנתונים הכלכלים של ארה"ב. אל מול האירו התחזק הדולר ב8% מתחילת השנה, אל מול הפרנק השוויצרי והדולר האוסטרלי התחזק המטבע האמריקאי ב5.7%. מול היואן הסיני והרופי ההודית נסחר הדולר האמריקאי כמעט ללא שינוי. בלט הריאל הברזילאי שהתחזק אל מול דולר ארה"ב ב16.8% מתחילת השנה ומעיד על המצב הלא פשוט בדרום אמריקה.